סודות הכתף – הפציעות הנפוצות ואיך מתמודדים איתן
- Yael Subery
- Jan 3, 2024
- 6 min read
Updated: Oct 24
מפרק הכתף הוא המפרק הנייד ביותר בגוף האדם. זהו מפרק מסוג כדור־ושקע, שבו עצם הזרוע (humerus) מתחברת לעצם השכמה (scapula), ומאפשרת טווח רחב במיוחד של תנועות יד.
השקע הרדוד מאפשר טווח תנועה כמעט בלתי מוגבל – הרמה, סיבוב, פתיחה, סגירה, תנועה קדימה ואחורה – אך גם גורם לכך שהמפרק הזה פחות יציב באופן טבעי לעומת מפרקים אחרים כמו הירך.
ולכן, כל תנועה של הכתף נשענת על שיתוף פעולה עדין ומדויק בין עצמות, שרירים, גידים, רצועות ורקמות חיבור.
כאשר אנחנו אומרים “מפרק הכתף”, אנחנו בעצם מתכוונים למערכת שלמה הכוללת ארבעה מפרקים העובדים יחד:
המפרק הגלנו־הומרלי (Glenohumeral Joint) – החיבור בין עצם הזרוע לשכמה.זהו המפרק הראשי שבו מתרחשת רוב התנועה, אך הוא גם הנקודה הפגיעה ביותר לפריקות ודלקות.
המפרק האקרומיו־קלביקולרי (Acromioclavicular Joint) – מחבר בין קצה השכמה לעצם הבריח.הוא מאפשר תנועות עדינות המשלימות את הרמת היד מעל הראש ושומר על איזון הכוחות בכתף.
המפרק הסטרנו־קלביקולרי (Sternoclavicular Joint) – מחבר את עצם הבריח לעצם החזה.זהו הקשר היחיד של חגורת הכתפיים עם השלד המרכזי, ולכן יש לו תפקיד קריטי ביציבות הכללית.
החיבור הסקפולו־תורקלי (Scapulothoracic Articulation) – אינו מפרק אמיתי, אלא החלקה של השכמה על גבי הצלעות.תנועה זו חשובה במיוחד לתיאום ולחופש של תנועת היד.
תיאום מדויק בין כל ארבעת המרכיבים האלו הוא שמאפשר לכתף לנוע בחופשיות –אבל גם כל הפרה קטנה באיזון ביניהם עלולה לגרום לכאב, עומס או פציעה.
השרוול המסובב (Rotator Cuff)
סביב המפרק המרכזי מצויים ארבעה שרירים חשובים:Supraspinatus, Infraspinatus, Teres Minor, Subscapularis.יחד הם נקראים השרוול המסובב (Rotator Cuff).
תפקידם דק ומורכב: לשמור את ראש עצם הזרוע ממורכז בשקע בזמן תנועה.במילים אחרות – הם היציבות הדינמית של הכתף.
כאשר אחד או יותר מהם חלשים, תפוסים או פצועים – הכתף מאבדת את האיזון שלה.זה יכול להוביל לדלקת, קרע, עומס או תחושת “תפיסה” בזמן תנועה.גם תנוחה לא מאוזנת (כמו כתפיים קדמיות או גב עגול) משפיעה ישירות על עבודת השרוול המסובב.
גורמים שכיחים לכאב כתף
1. דלקת גיד וקרע בגיד
הפציעה הנפוצה ביותר מערבת את גיד הסופרה־ספינטוס, בשל מיקומו הפגיע.
דלקת בגיד (tendinitis) עלולה להתקדם לקרע.
גיד שנקרע לא מחלים לחלוטין; במקום זאת נוצר רקמת צלקת.
מטרות הטיפול הן:
למנוע מרקמת הצלקת להגביל את כיווץ השריר.
לעודד יצירת סיבים חדשים לשיקום כוח ותפקוד.
להבטיח שכל פעילות תתבצע ללא כאב, עם חיזוק הדרגתי ותומך כדי לא להחמיר את הקרע.
2. כתף קפואה (Adhesive Capsulitis)
מתרחשת כאשר קפסולת המפרק מודלקת, מתעבה ומתכווצת.
התוצאה היא כאב והגבלה קשה מאוד בתנועה.
שכיחה בעיקר אצל נשים סביב גיל 50, ייתכן שיש קשר הורמונלי.
הסיבה המדויקת אינה ידועה, אך מדובר במצב מתסכל במיוחד הפוגע בפעילות יומיומית.
גישת הטיפול כוללת:
טכניקות נשימה והרפיה.
שחרור רקמות (עיסוי וטיפול ידני).
מתיחות סטטיות ותרגילי מוביליות עדינים להארכת הרקמות בהדרגה.
תהליך ההחלמה עשוי להימשך עד שנה, אך הקלה בכאב מורגשת לעיתים כבר לאחר מספר טיפולים.
3. פריקות חוזרות של הכתף
הניידות הגבוהה של הכתף הופכת אותה למפרק הרגיש ביותר לפריקות.
פריקה גורמת למתיחה של הרצועות, מה שמשנה את גמישותן.
לאחר פריקה ראשונה, הרצועות עשויות להחלים ולחזור ליציבות תוך כ־6 שבועות.
פריקות חוזרות, לעומת זאת, גורמות לרצועות להישאר מוארכות, וכתוצאה מכך לחוסר יציבות כרוני.
במצבים אלו היציבות תלויה בעיקר בחוזק השרירים סביב המפרק.
מטרות הטיפול הן:
חיזוק הדרגתי של שרירי הכתף, תוך זהירות למנוע פריקה נוספת.
בהמשך, חיזוק מכוון בכיוון הפריקה הקודמת, כדי להבטיח שהשרירים יספקו הגנה מספקת למפרק.
הניידות המדהימה של מפרק הכתף באה על חשבון היציבות. לשיקום מוצלח יש להתמקד בבניית יציבות דרך השרירים, שמירה על תנועה ללא כאב, והתקדמות הדרגתית בהתאם לסוג הפציעה.
מעבר להיבט האנטומי, לכתף יש גם משמעות רגשית עמוקה.לא במקרה הביטוי “לשאת על הכתפיים” מתאר אחריות, אשמה או עומס.הכתף מגיבה ללחץ – מתכווצת, נאטמת, “סוגרת” את עצמה.שחרור אמיתי של הכתף כולל גם הקשבה פנימה:מה אני נושא/ת? ממה אני מנסה להשתחרר?
כשאנחנו לומדים לנשום לתוך הכתפיים, לשחרר בהן את מה שלא נחוץ,משתחררת לא רק התנועה – אלא גם התחושה שאנחנו יכולים שוב לפתוח את הלב.
להעמקה מוזמנים להצטרף אלי להרצאה ביום חמישי 30.10.25 בקישור:
Shoulder Injuries
The shoulder joint is the most mobile joint in the human body .It is a ball-and-socket joint, where the arm bone (humerus) connects to the shoulder blade (scapula), allowing an exceptionally wide range of arm movements.
The shallow socket enables almost unlimited movement – lifting, rotating, opening, closing, moving forward and backward – but it also means that the joint is naturally less stable compared to others, such as the hip.
Therefore, every movement of the shoulder relies on a subtle and precise coordination between bones, muscles, tendons, ligaments, and connective tissues.
The Shoulder Complex – More Than One Joint
When we refer to “the shoulder joint,” we’re actually talking about an entire system made up of four different joints working together:
The Glenohumeral Joint – the connection between the arm bone and the scapula.This is the main joint where most of the movement occurs, but also the most vulnerable to dislocations and inflammation.
The Acromioclavicular Joint – connects the tip of the scapula to the collarbone .It allows small, subtle movements that complete the lifting of the arm overhead and help balance forces across the shoulder.
The Sternoclavicular Joint – connects the collarbone to the breastbone.This is the only true connection of the shoulder girdle to the central skeleton, and therefore it plays a crucial role in overall stability.
The Scapulothoracic Articulation – not a true joint, but rather the gliding of the scapula over the rib cage.This movement is essential for coordination and freedom of motion of the arm.
Precise coordination between all four components allows the shoulder to move freely —but even a small imbalance between them can lead to pain, tension, or injury.
The Rotator Cuff – The Silent Stabilizer
Surrounding the main shoulder joint are four key muscles:Supraspinatus, Infraspinatus, Teres Minor, and Subscapularis.Together they are known as the Rotator Cuff.
Their role is subtle yet vital: to keep the head of the humerus centered in its socket during movement .In other words, they provide dynamic stability for the shoulder.
When one or more of these muscles becomes weak, tight, or injured, the shoulder loses its balance.This can result in inflammation, tears, overload, or a “catching” sensation during movement.Even postural habits such as rounded shoulders or a slouched back directly affect the work of the rotator cuff.
Common Causes of Shoulder Pain
1. Tendon Inflammation and Tears
The most common injury involves the supraspinatus tendon, due to its exposed position.Tendon inflammation (tendinitis) can progress into a tear.A torn tendon does not fully heal; instead, scar tissue forms in its place.
The goals of treatment are:
Preventing the scar tissue from limiting muscle contraction.
Encouraging new fiber formation for restoring strength and function.
Ensuring that all activity remains pain-free, with gradual and supportive strengthening to avoid aggravating the injury.
2. Frozen Shoulder (Adhesive Capsulitis)
This condition occurs when the joint capsule becomes inflamed, thickened, and contracted,resulting in severe pain and restricted movement .It is most common among women around the age of 50 and may have a hormonal component.
Although the exact cause remains unknown, it is a particularly frustrating condition that can severely limit daily activity.
The therapeutic approach includes:
Breathing and relaxation techniques.
Tissue release through massage and manual therapy.
Gentle static stretches and mobility exercises to gradually lengthen the tissues.
Recovery can take up to a year, but pain relief is often felt after just a few sessions.
3. Recurrent Shoulder Dislocations
The high mobility of the shoulder makes it the joint most prone to dislocation.A dislocation stretches the ligaments, altering their elasticity.
After a first dislocation, the ligaments may heal and restore stability within about six weeks.However, repeated dislocations can cause the ligaments to remain elongated, resulting in chronic instability.
In such cases, stability depends mainly on the strength of the surrounding muscles.
The goals of rehabilitation are:
Gradual strengthening of the shoulder muscles while carefully avoiding another dislocation.
Later, targeted strengthening in the direction of the previous dislocation to ensure that the muscles can adequately protect the joint.
A Core Insight
The shoulder’s remarkable mobility comes at the cost of stability.Successful rehabilitation requires focusing on building muscular stability, maintaining pain-free movement, and progressing gradually according to the type of injury.
The Emotional Dimension
Beyond anatomy, the shoulder holds deep emotional significance .It’s no coincidence that the expression “to carry the weight of the world on your shoulders” exists in many languages.The shoulder responds to stress — it tightens, closes off, and contracts.
True shoulder release involves listening inward:What am I carrying? What am I trying to let go of?
When we learn to breathe into the shoulders and release what no longer serves us,it’s not just movement that becomes free — it’s the feeling that we can once again open our hearts.
